top of page


׳יום הרינה הלאומי לישראל׳ הינו יום של חופש תרבותי, חוצה מגזרים ותרבויות, ערים וישובים ומאפשר מקום לביטוי ועשייה לכל אזרחי ישראל.
היודעים לנגן, לרקוד, לשחק ולשמח, מוזמנים לצאת לרחוב, לפארק ולשדה ביום האחד -
׳יום הרינה׳ - והכל באהבה ובנדבת הלב.
לראשונה בישראל כולנו ביחד נרנן ביום ׳אסרו חג שבועות׳ - ז׳ בסיון
יום בו ניתנה התורה לכל עם ישראל, נפציע ונתחדש באור חדש, נצא מביתנו עם כלינו ונחבר את כלל עם ישראל, בכיכרות וברחובות הערים, בפארקים ובמגרשי המשחקים, בקניונים, בשכונות ובשדות - בכל עיר, ישוב, קיבוץ וכפר בשמחת לב.
זהו יום של התחדשות - זהו ׳יום הרינה׳!
נחבור איש אל רעהו, ננגן, נרנן, נחדש ונתחדש בניגונים, במחולות, בג'אמים, וב׳אילתורי במה׳, והכל בצביון ארץ ישראלי, כרוח העם העברי לשנת ה'תשפ"ה (2025) ומזה כ-3,000 שנה, כאוות נפשם של החוגגים מתרומת לבבנו.

שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ
מילים ולחן: זלמן חן (1936)
שׁוּרוּ, הַבִּיטוּ וּרְאוּ
מַה גָּדוֹל הַיּוֹם הַזֶּה, הַיּוֹם הַזֶּה!
אֵשׁ יוֹקֶדֶת בֶּחָזֶה
וְהַמַּחְרֵשָׁה
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
וְהַמַּחְרֵשָׁה,
שׁוּב פּוֹלַחַת בַּשָּׂדֶה.
אֵת, מַכּוֹשׁ, טוּרִיָּה וְקִלְשׁוֹן
הִתְלַכְּדוּ בִּסְעָרָה,
וְנַדְלִיקָה שׁוּב,
שׁוּב אֶת הָאֲדָמָה,
בְּשַׁלְהֶבֶת יְרֻקָּה.