חללי מלחמת "חרבות ברזל"
השבים הביתה
נפגעי מלחמת "חרבות ברזל"
ליבי פועם בזמן כתיבת מילים אלו
נשמתי נעתקת בזמן שמחשבתי
מורה לי מה לכתוב
אני מבקש לקרוא לאט לאט
ובעדינות את אשר על ליבי
עמוד זה מיוחד שבמיוחדים
הוא מדבר על אהבה שלא תלויה בדבר
העמוד הזה המופיע באתר זה
הוא העמוד המחזיק את עם ישראל כולו
בכל מקום ובכל זמן
שבת, שמחת תורה, ה'תשפ"ד
שמיני עצרת
זהו היום הכי גדול שהרגשתי בחיי!!!
עמדתי בתפילת ערבית של שבת קודש
והרגשתי שאנחנו כולנו ממריאים יחד
לעולם חדש – עולם של אהבה ושלום
ובנץ, בעליית השחר, באיילת השחר
ברגע הכי חשוך מכל החשוכים
קרה דבר
הנחש הכיש את האיילה
לזרז את הלידה.
ואנו עם ישראל, השתוממנו, דממנו
מול המראות והתחושות
מול העוצמות שטלטלו אותנו
מאותו בוקר
של שבת שמחת תורה
אותם נשמות שעלו לעליונים
אותם נשמות שנחטפו לתחתונים
אותם נשמות שהתקפלו בתוך עצמם
אותם נשמות שעד היום חיות בעולם של חושך
אלו הנשמות
שבזכותם אני כותב את המילים הללו
אני מבקש לפני הכל
להרכין את ראשי ולהודות להם ולכם
על חייכם, על שמסרתם את עצמכם
למען חיינו ועתיד ילדינו וארצנו.
אני מבקש לספר לכם,
לפתוח את ליבי ולחשוף אותו לכם
מאותו יום אני אתכם, 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע
יום ולילה – כי אנחנו משפחה אחת.
דם אחד
אני מבקש לומר לכם
שהירידה שלכם למטה על מעמקי הנפש
על נבכי השכול והשחור הורידה אותי אתכם
אני חיי שם אתכם
אני מרגיש שאין לי אישור לשמוח
אין לי אישור לחייך
אין לי אישור לחיות
אך כנגד זה
אני מבקש להמשיך לחיות למען ילדיי ישראל
לא להמית את החלום – של ארץ ישראל
אני מבקש לחיות בשלום עם כל העולם
אני מבקש לא להמית אותי בתוך השכול
אני כרגע על קו האמצע
בין החיים והמתים
אני קורא לחטופים
'שבים הביתה'
כי אני לא רוצה לחשוב שהם 'חטופים'
כי יש כח למילים
אני קורה להם 'שבים הביתה'
כי אני רוצה לראות אותם בבית
אך בנקודה הזאת
של יום חג השבועות
חג הקציר
עד ו' בסיון קוצרים עת העבר
קוצרים את מה שהיה
ומניפים לשמיים
זהו גם יום מתן תורה
ז' בסיון זהו יום של התחדשות
יום שבו ניתן לקבל כוחות מחדש
זהו 'יום הרינה'
יום שבו מרננים ומתחדשים
ומקבלים כוחות לעוד שנה
אני מבקש מכם אישור
לרנן ביום זה
שיהיה לי כח להמשיך
להיות אתכם
עוד ועוד
כי את הנעשה אין להשיב
אך את המחר אשתדל לעשות
טוב יותר
אז ברשותכם
אנשים יקרים
דעו לכם, שיום הרינה
נברא בזכותכם
וזה יהיה יום
שיהיה לעד ולעולמים
כיום של התחדשות
שנוכל תמיד לרנן יחד,
לחבק אחד את השני
ולאהוב אח את השני
בלי מילים
דרך הניגון
דרך הריקוד
דרך התרבות
דרך משמחי הרחוב
דרך פשוטי העם
דרך הענווה
דרך האהבה
והכל בשביל
השלום
תודה
תומר שרייבר (הלוי)
יזם 'יום הרינה'